top of page

ההכרה ביכולת לבחור והכח העצום שבקבלת החלטה

הבנו שהגיע הזמן להתקדם בחיים, שעבודה עצמית זה העניין ושעכשיו זה נכון לשינוי מתוכנן. האמת שהרעיון קצת חוזר על עצמו בעוד שהדרך להרחבת המודעות האישית ואיתה היכולת להוציא מעצמי את כל האפשרי עדיין מחייבת מענה למספר שאלות.


האם בגיל שלי זה כבר נחשב מאוחר ? איך זה שכל נער היום מריץ בקלילות דברים שלקחו שנים להפנים? ומה זה קשור לזה ששנים אני כבר לא הולך לרופאים ?


אריק אופר, פילוסוף בתחילת המאה 20, הגה רעיון מדהים, "בזמנים משתנים הלומדים ירשו את הארץ... המלומדים לעומתם, בעליי התארים, ימצאו עצמם עמוסי מידע מיותר, שאין בו כל צורך יותר כלל ועיקר" ב”זמנים משתנים", הכוונה היא ל "עולם החדש", עולם דינמי, עמוס מידע ואיתו הצורך לשמור על המהירות המטורפת שבה אנו חיים. ממש לא מזמן היה זה הזוי להעלות על הדעת אפשרות למוסיקה שלא מתנגנת מתקליט, או קסטה ב-Walkman, כמו לדמיין אפשרות של Mp3, Ipod, או Iphone.




אז מה זה אומר להעלות על הדעת ? בחיבורו "היד החזקה" משנת 1170 לספירה, העוסק בן השאר בדעות ותכונות, כותב הרמב"ם "דעות הרבה יש לכל אחד ואחד מבני האדם וזו שונה מזו ורחוקה ממנה ביותר: יש אדם שהוא בעל חמה ,כועס תמיד ויש אדם שדעתו מיושבת עליו ואינו כועס כלל" נניח לרגע שאנחנו מכירים רגזן אחד וכשנשאל לסיבת הכעס שלו הוא יענה ״אני מבין שזה לא בסדר אבל מה לעשות זה האופי שלי, אופי אי אפשר לשנות״ מה לעשות? מתקן הרמב"ם ומלמד, שמי שחושב כך טעות בידו, דעתו אינה מתוקנת וראיית הדברים שלו אינה נכונה.


ישנן שלוש סיבות לתכונות האופי שלנו, הראשונה היא דעות מולדות, כלומר תכונות אופי שנולדנו איתם ככתוב "שהן לאדם מתחילת בריאתו".

השניה היא דעות (תכונות) הנרכשות מתוך זיקת האדם אליהם, כלומר אחד שנולד עם נטייה לתכונה מסוימת בדומה ל "קרקע פורייה" כל שצריך לעשות הוא לזרוע בה כלומר להיחשף לתכנים או סביבה ראויה,לספוג מהם ובכך לפתח את התכונה הרצויה.


השלישית היא דעות נלמדות, תכונות אופי, שלמד האדם בעזרת מורה או חונך או אפילו כזה שלימד את עצמו בצורה עצמאית.


משל ששמעתי להסבר העניין הוא סיפור על ההוא שהיה רגזן השכונה, יום אחד נאמר לו שבכל פעם שיכעס תישלח התראה, מהנייד שלו ישירות למוקד העיריה, מכאן אוטומטית ישלחו אליו גרר, יקחו לו את הרכב ורק ביום שאחרי אפשר יהיה לשחרר אותו במזומן כמובן. תסכימו איתי, שההוא הרגזן , יחשוב פעמיים לפני הכעס שיתחיל לבשל לעצמו בפעם הבאה, כעס לא ננעל באופי שלנו, כעס הוא רגש שנראה כתכונה, ותכונה בהחלט שניתנת לשינוי ושליטה.


במילים אחרות כשרואים התנהגות רצויה אצל מישהו, הצלחה, השגת תוצאות רצויות או בריאות ללא הפסקה,תהיה זו שגיעה להגיד, גדול עלי, זה לא בשבילי, אין מצב שאני מגיע לשם ואת מה שהצעירים האלה יודעים לעשות אין סיכוי שאלמד גם עוד עשרים שנה. דוגמא היא הבית שתמונתו בראש העמוד. לאחר שהחלטנו על קנית הקרקע, בלי לדעת איך, תוך פחות משנה בלי רקע קודם ובמו ידיי, העמדתי באוסטרליה את שצירנו בדמיון "קן" בו לימים גדלה המשפחה.


הצלחה בדיוק כמו כשלון זה לא מזל, או פוקס או "נפילה על הזדמנות". אם נשתדל לזכור שלרשותינו כלים כמו מחשבות ואמונות ומכאן נקפיד על הדרך בה אנו בוחרים לעבוד אתם, על מה בוחרים לחשוב, במה ובעיקר איך אנחנו מרכזים מחשבות, ובפרט במה אנחנו בוחרים להאמין, נמצא שהתוצאות יהיו יותר ממדהימות!.





תכלס, איך עושים את זה ומה בדיוק צריכים לעשות?

הדבר העיקרי שעלינו לעשות הוא לבחון את הצורך להחליט או יותר נכון להחליט לבחור. נשמע טריוויאלי ויחד עם זאת, ישנו הבדל עצום בן פעולה יזומה ומתוך בחירה לפעולה כתגובה מתבקשת לנסיבות כאלה או אחרות.


בספטמבר 1962 ג'ון קנדי נשיא ארה"ב פונה בנאום לאומה האמריקאית ומודיע שהחליט ובחר להגיע לירח ראשונים, ובדיוק כך באמת היה. ב20 ליולי 1969, ניל ארמסטרונג, עושה היסטוריה כאדם הראשון שדרך על הירח. במאמר מוסגר ממקור ראשון, חמי ז"ל, פיזיקאי, מתמטיקאי ואחד המהנדסים בצוות הרוסי שהיו אחראים על שלב א׳ בהמראה,שלב הTake off, הסביר שהעובדה שהאמריקאים הגיעו ראשונים במירוץ, לא היתה כיוון שידעו יותר או השקיעו יותר,אלה רק כי כך החליטו,החליטו שכך יהיה בדיוק כפי שניתן לראות בסרטון הבא לחץ כאן.


תודה שקראתם ומקווה שלקחתם איתכם משהו לדרך, שלכם איציק ערד.

14 views0 comments

Comments


bottom of page